Sunday, March 9, 2014

נחל חתירה עם תוספות

כ7 שעות , לא קשה מדי, אבל דורש יכולות טיפוס.
משתתפים: אלכסי, נדיה, סרג'

הרעיון של סרג' היה לעשות טיול איפה שהרכבת לאילת הולכת לעבור, ואני רציתי לשלב את זה עם החלק הלא מסומן. מכיוון שסרג' (באופן מפתיע מאוד) נקע את הרגל ונשאר בתחילת המסלול, סחבתי את החבר'ה לאן שרציתי :) 

שמנו את האוטו במפעלי אורון, ומשם חזרתי בריצה לתחילת המסלול לעין יורקעם.
התחלנו עם שביל ישראל על המסלול הירוק. יורדים את המפל דרך מעלה פלמ"ח וממשיכים בנחל חתירה, בפיצול עם האדום ממשיכים ישר בסימון האדום, עם הנחל. נחל יפיפה , עם דיונות חול ועצי שיטה. האמת, היה חבל לעזוב את הנחל לטובת המסלול הלא מסומן.


בנחל הרחב הבא אחרי הפיצול פונים ימינה וממשכים ישר עד שרואים מקום לעלות משמאל. העליה גם מסומנת עם רוג'ומים.


אנחנו המשכנו כמעט עד המפל ואז עלינו. העליה יפיפייה, ולא קשה, חוץ מקטע אחד שדורש טיפוס, צעד אחד שתיים, אבל די חשוף. אל תלכו אם אין לכם ניסיון.


לאחר העליה עלינו להר הסמוך, הנוף שווה את המאמץ.

המשכנו לכיוון המפל, שווה לראות אותו מלמעלה, באמת מיוחד ומעניין, עם פסי גיר שנשארו מהזרימה, כמו קרח. לא ראיתי מפלים כאלו בארץ.







אחרי המפל עליה, וירידה, כל הזמן לקחת את כיוון ימין ותגיעו למפל הראשון בשביל הירוק.

התחיל לרדת קצת גשם. ובדרך ממש לידנו ראינו זוג צבועים. זו הפעם הראשונה שאני פוגש אותם, גדולים ויפים. דרכינו התלכדו במורד הנחל, והם בטח חשבו שרדפנו אותם אבל לא התאמצו לברוח יותר מדי.



זהו, יצא טיול יפיפה של כ 16 ק"מ, לא קשה מדי, אבל דורך יכולות טיפוס קצת. 
ממליץ בחום, במיוחד המפל :)
!התמונות המגניבות פה






Thursday, March 6, 2014

ואדי אל וחיתה עם כל החבר'ה ,כמעט.

הנחל בשטחים ליד הישוב כוכב השחר , ממש קרוב , שעה נסיעה מתל אביב.
בחלק מהמקומות כתוב שצריך נשק, אם לא אז לפחות קבוצה גדולה, אנחנו היינו 10 איש: אמאאבאסרג', ווהאלה, וקטורקסניה ,קטיה ונדיה. אחלה חבר'ה!
כל המסלול כ 10 ק"מ, אבל לקח לנו יום שלם, גם הירידה לא קלה, וגם העליה של 600 מטר למעלה לוקחת זמן. מסלול מאוד יפה סה"כ.

בחור דתי ממש נחמד בשם בומי (הרשב"צ) שהתברר כאחד ממייסדי היישוב ,פתח לנו את השער לישוב, החנינו את האוטו בצומת שבילים והתחלנו לרדת במסלול השחור.
בהתחלה לא משהו מיוחד, אבל ככל שיורדים נהיה יותר ויותר יפה והקניון יותר יותר עמוק וצר. המפלים והגבים מאוד מזכירים את ואדי קלט.



אחרי הירידה, חתכנו לכיוון העליה להר שממנו ירדנו, עליה די תלולה וקשה, עם הזמן נהיה קל יותר, ויש פריחה ואפילו דשא כאשר ברקע נוף שומרוני טיפוסי, רוגע ושלווה.



בדרך למנזר (שנקרא ארמון) נתקלנו בעוד מבנה, מעגל של אבנים ברדיוס יותר מ5 מטר. ועוד כמה
 טרסות ושרידים מעניינים.

הארמון מרשים, וגם הנוף ממנו לכל הבקעה. אם עולים עוד עד התצפית יש נוף מאוד מרשים לכל האזור. ומשם אפשר לרדת חזרה למכוניות.
מומלץ מאוד.
התמונות פה



Monday, March 3, 2014

לבד נגד הזמן - ממצפה רמון עד ספיר ביום וחצי

מסלול חובה! אחד מטרקים היפיפים שעשיתי בארץ. ממליץ בחום.
בסה"כ לא מסלול קשה אם לעשות אותו בקצב נורמלי(בדרך כלל עושים בשלושה ימים).
ממצפה רמון לחניון גוונים - ~20 ק"מ.


מחניון גוונים לספיר ~40 ק"מ.




האוטובוס לבאר שבע איחר, פספסתי את האוטובוס למצפה רמון והתחלתי רק ב12. כך שלא היה ברירה ונאלצתי לרוץ. ממש חבל לרוץ במקום שכזה. 
המזג אויר היה מעולה, האדמה עוד רטובה מהשיטפון של אתמול. הכל טרי, נקי.

בדרך פגשתי קבוצה די גדולה של חיילים ועוד שלושה חבריה בעליה לשן רמון, קבוצה גדולה בירידה ,שעושים כל פעם חלק קטן משביל ישראל. הם מאוד הזהירו אותי מלטייל לבד. אז כבר היה ברור לי, שזה לא יהיה מבודד כמו הטיול הקודם. 

בכל מקרה הנוף משן רמון מדהים והיה לי חבל שלא יכולתי לעצור שם ליותר זמן לטייל על הרכס. עוד נעשה מזה טיול בנפרד.

הדרך מדהימה, אחרי הירידה משן רמון עוברים במדבר פתוח, ואז קיר אמוניטים ואז עליה להר ... עם נוף מדהים ששווה את המאמץ.



חוצים את כביש 40 וממשיכים לכיוון החניון בנחל גוונים. אחרי ראיתי פקח (שהתברר שהוא מדריך ומחכה לקבוצה של החיילים) היה לי ברור שלא אוכל להמשיך ושאיבדתי עוד 50 דקות של אור. לא נורא , מחר נקום מוקדם בבוקר כדי להספיק.


בסוף, הכל קורה לטובה, למרות שלא ישנתי לבד, מהקבוצה הגדולה לקחתי מים. אכלתי עם שלושת החבריה שפגשתי בדרך, הם לקחו הרבה יותר מדי משקל ודברים ממה שהיו צריכים, והיו ממש עייפים, אבל אין כמו לאכול חזה עוף אחרי יום של מסלול :). 
מחניון גוונים לספיר - ~40 ק"מ 12 שעות.
קצת גשם בלילה, טוב שהבאתי אוהל. יצאתי ב6:30. אין מלים לתאר כמה יפה הדרך. עוברים דרך הר סהרונים משם לפרסת נקרות, עולים למישור כרבולת חרירים וממשיכים עד לירידה למפל. פגשתי עוד קבוצה שעושה את שביל ישראל בחלקים,  שתינו תה יחד.


הנחל הופך רחב, שבחלקו עדיין בוצי מהשיטפון, והכל כל כך טרי ונקי שאי אפשר לתאר.


עליה להר , וירידה למפל. לחניון לילה בנחל נקרות ,שם יש מפגש עם דרך ג'יפים אדומה, היו המון המון אנשים ומכוניות שעשו מלא רעש. ניסיתי לברוח כמה שיותר מהר. 

מדרגות צבעיות ישנות למעלה (אפשר לעלות ולחסוך סיבוב של כ2ק"מ ), הליכה בהר, סדקים , נהיה חשוך, אור ירח , ולבסוף ספיר, ושוב לא רציתי לחזור.  סיימתי ב 18:30 בערך. אחרי 12 שעות של הליכה כמעט בלי לעצור, הספקתי לעשות מתיחות בתחנת האוטובוס, ותוך שעה הייתי בדרך לתל אביב.(יש אוטובוס ישיר).