מכטש גדול בלילה , דאלי יושב בשקט

אמא, אבא , לנה סרג' ,ינה, קטיה , נאדיה. ואני.

תאור המסלול בקיצור:
מהכביש למפעל פונים לשביל גיפים אדום, וליד פסי הרכבת מתחברים לשביל ישראל. (תכלס, פשוט לחצות את פסי הרכבת ולהמשיך ישר לנחל) .ממשיכים עם שביל ישראל כל הדרך עד לפיצול עם השביל הכחול, יורדים בו וחוזרים בדרך הגיפים האדומה חזרה למפעלי אורון.

המכתש היה רעיון של סרגי , אני לא זכרתי שם סלעים לבנים (טיול לילה), אבל הוא מצא איזה מפה גאולוגית ברשת, ותכלס לאף אחד לא היה אכפת.

יצאנו בערך בעשר בלילה ממפעלי אורון, אחרי קפה וארוחת ערב.
לראות את שפת המכתש , עם כל השכבות הגאולוגיות השונות שלו בלילה, זה מדהים. כל הצבעים משתנים עם אור הירח, והכל הופך לקסום, מוזר ואפילו מפחיד קצת. הצלעות המשופעות של המכטש, לאור הירח חותכות את השמיים השחורים כמו איזה יצור ענקי שנלחם באלים וקפא. טוב, אני מקווה שהבנתם את הרעיון, אני אמשיך בתיאור המסלול :).

חוצים את פסי הרכבת, ונכנסים לתוך צלעות המכתש. פתאום, כשאין אורות מלאכותיים מסביב הכל נראה הרבה יותר טוב ובהיר. ורואים ממש מעולה.

כל פעם שאני בא לפה, המקום הזה מדהים אותי מחדש, גם ביום וגם בלילה. 

אחרי שחצינו דרך גיפים, עולים לכרבולת, הנוף למכטש בלילה הזוי ומדהים.

ארוחת ערב עשירה במיוחד, עם נוף לצללים של עננים שרצים למטה.

הירידה לאמצע המכתש, לחציית קווי החשמל היא לא קלה בלילה.(משם גם כנארה אפשר לחתוך עם עמודי החשמל לדרך גיפים מחוץ למכתש, שמגיעה לאורון).

לאחר עליה וירידה ומנוחה, שכבנו על החול והסתכלנו לשמיים. חיבור לשביל הכחול שפונה מחוץ למכטש, אחרי היציאה כבר היה אור.

חתכנו עם דרך גיפים (קצת לפני לחציית קו עמודי החשמל) לדרך גיפים עם הסימון האדום, מבט לזריחה, ועוד כשעה וחצי לרכב בשביל, עם הנוף למכתש וכל הבקעה בשעת הזריחה.

סה"כ כ20 ק"מ וכ9 שעות.

אחד המדהימים. אחלה חבריה, אחלה טיול ואחלה מקום.
*המפה ישנה, ואין שם סימון של דרך הגיפים האדומה.
התמונות:https://plus.google.com/photos/111488392875344757563/albums/5917159955630152801?banner=pwa